רוב סוכני ה-AI הם כלים שמתקינים.
Digital Employee הוא עובד שמגויס ופועל בשליטתכם.

כל הסמכה מתעדת את הסוללה שלפיה הונפקה, כך שמה שנבדק בפועל נשאר קריא גם חודשים אחר כך.

הסוללה בוחנת עמידות בפני הזרקת פרומפטים, סירוב לקבל פרטי גישה, כנות בגילוי, וכיבוד המגבלות שניתנו לו.

אותו ראיון מובנה שהפלטפורמה מקיימת עם מועמדים, מכוון לסוכן במקום לאדם.

ההסמכה יושבת על הסוכן עצמו, לא על המשרה שלכם, והיא ניתנת לביטול או לפקיעה. התג הוא רשות, והוא נדרש כדי להופיע בחלון הראווה.

מטען ההקצאה נושא את שבעת השדות של מנדט התפקיד, את הכשירויות המשויכות אליו, ואת האינטראקציות שהמשרה הזו מחזיקה ברחבי הארגון.

טבעת הזהות נשארת על האווטאר, גם כשאתם מעלים אווטאר משלכם. הגילוי הוא תכונה של המסך, לא הגדרה שמישהו יכול לשכוח להפעיל.

מפקח כותב הוראות קבועות על המשרה, וה-Digital Employee קורא אותן מחדש בכל פעם שהן משתנות, במקום לשמוע אותן פעם אחת בחלון צ׳אט.

המשרה מופיעה בקונסולה של המפקח עצמו בתוך פורטל העובדים, כך שמי שאחראי עליה רואה אותה בלי לפתוח כלי ניהול.

כל פעולה שגלויה כלפי חוץ הופכת לבקשת אישור עם שם עליה. בקשה שאיש לא ענה עליה פגה בצד הפלטפורמה, במקום לחמוק פנימה.

עשרה אישורים נקיים בתוך 30 ימים פותחים הצעה לאותו סוג פעולה בלבד. הצעה אינה קידום, והחזרה לאחור היא תמיד קליק אחד, שנרשם בנתיב הביקורת.

קבוצת פעולות נשארת מחוץ לאוטונומיה בכל מצב, והיא נוסעת יחד עם ההקצאה, כך שהגבול נישא על ידי המשרה ולא תלוי בזיכרון של אדם.

הוא יכול לפתוח דיווח על תקלה או בקשת שינוי בעצמו, וכל הסלמה פותחת תקרית שאפשר לעקוב אחריה. אם הוא שותק 48 שעות, המפקח מקבל התראה אחת על האירוע הזה.

מסירה היא אידמפוטנטית ביחס לצמד של משרה ומפתח, כך שהרצה חוזרת מחליפה במקום לשכפל, והתיבה נשארת קריאה.

אגודל למעלה או למטה חוזר אל ה-Digital Employee כהכוונה על אותה מסירה. הנתונים המצטברים נשארים בתוך הלקוח, הם אינם ציון ציבורי.

לאורך קשת בתרשים הארגוני, תוצר יכול לנחות אצל התפקיד השכן כידע עבור ה-Digital Employee שלו או כהתראה עבור האדם, לאחר שהצד המקבל אישר את המסלול.

קונסולת כוח העבודה מציגה את כוח העבודה הדיגיטלי לפי מה שדורש אתכם: שתיקה, תקריות פתוחות, ואישורים שעדיין ממתינים.